הנחת-היסוד של הגישור היא כי קונפליקטים הנם חלק בלתי נפרד מעולמנו, בבחינת – 'היכן שיש אנשים יש גם קונפליקטים'. הקונפליקט הוא תוצר של אינטראקציה אנושית וארגונית טבעית, ומהווה הזדמנות ללמידה ולצמיחה.

עם זאת, יש לדעת – לא הכל "גשיר". לעניינים פליליים מובהקים, ולמצבים הישרדותיים אין הגישור מתאים. אולם, הוא מתאים ופועל בהצלחה בהקשר המשפחתי, הקהילתי, הבית-ספרי, הארגוני והעסקי.

הגישור, אף כי בתצורתו החדשה קיים רק ארבעה עשורים, ובארץ רק כארבע שנים, הרי במהותו הוא משקף, לדעתי, את רוח הרמב"ם בהלכות סנהדרין (כ"ב, ד): "וכל בית דין שעושין פשרה תמיד – הרי זה משובח, ועליו נאמר: 'משפט שלום שפטו בשעריכם' (זכריה ח, ט"ז). אי זהו משפט שיש עמו שלום? הוי אומר: זה ביצוע". דומה כי זהו העיקרון המוסרי המנחה של הנביא זכריה: "האמת והשלום אהבו"(ח, י"ט).

אישית, התוודעתי לגישור והשתלמתי במסגרת מרכז 'גבים' לגישור, אותו מנהל, בתבונה בחן ובמקצועיות רבה, עמרי גפן. לאחרונה חבר אליו הרב ציון ויצמן, מכוכב יעקב, כשהוא מוביל מהלך