יש לך ריב עם השכן, סכסוך עם הבוס, 'תקל' עם המורה? – המצב לא בהכרח אבוד. בסכסוכים ה'קלים' אנחנו בדרך כלל חורקים שיניים (ותוך כדי כך צוברים כעסים, מרירות ואיבה), אך עוברים, כביכול, לסדר היום. בסכסוכים ה'כבדים' אנחנו פונים למשטרה או לבית המשפט, אך המציאות מוכיחה שזה לא תמיד מועיל. ראשית, העומס על המשטרה ועל בתי-המשפט הוא עצום, והסחבת בשל כך היא נוראית. תיק ממוצע בנקל יכול להיגרר למעלה משלוש שנים.

שנית, הפתרון המשפטי הפורמלי, מטבעו אינו מטפל בשורשי הסכסוך, אלא מבקש לסגור אותו, תוך הכרעה סמכותית מי הצודק ומי לא, מי יקבל ומי ייתן. ההליך המשפטי מתנהל ע"פ כללים סדורים וברורים מראש, ואין לו עניין רב בהיבטים הרגשיים ואף לא בעתיד היחסים בין הצדדים.

הגישור בא ממקום אחר ושואף לתכלית אחרת בכלים אחרים. 

הגישור (Mediation), הנו שיטה אלטרנטיבית של יישוב סכסוכים, ובו מסייע לצדדים צד שלישי בלתי תלוי, להגיע להסכם מרצון ללא כפייה וללא אלימות. הגישור מספק פורום ניטראלי לצדדים בו הם יכולים להביע את עמדותיהם, את רגשותיהם ואת צורכיהם הייחודיים. את התהליך מנחים מגשרים שהוכשרו לכך (ע"י קורס גישור בסיסי והתנסות מעשית בבית-המשפט), ומתפקידם ליצור מסגרת מתאימה למשא ומתן אינטגרטיבי, להנחות באופן מקצועי את התהליך, לשמור על הצרכים הלגיטימיים של הצדדים ולהימנע מהתערבות או השפעה ברמת התוכן של הקונפליקט. הם מתערבים ברמת היחסים שבין הצדדים, דואגים ליצור את האווירה המתאימה להקשבה ולהידברות, ומסייעים לצדדים להגיע להסכם יעיל, הוגן וישים המקובל עליהם.

הגישור מתמקד בעתיד, ונמנע מכיוונים של ענישה, נקמה והאשמה. הגישור מהווה כלי מקצועי ישים ויעיל וכן מבטא השקפת עולם ודרך חיים.

הנחת-היסוד של הגישור היא כי קונפליקטים הנם חלק בלתי נפרד מעולמנו, בבחינת – 'היכן שיש אנשים יש גם קונפליקטים'. הקונפליקט הוא תוצר של אינטראקציה אנושית וארגונית טבעית, ומהווה הזדמנות ללמידה ולצמיחה.

עם זאת, יש לדעת – לא הכל "גשיר". לעניינים פליליים מובהקים, ולמצבים הישרדותיים אין הגישור מתאים. אולם, הוא מתאים ופועל בהצלחה בהקשר המשפחתי, הקהילתי, הבית-ספרי, הארגוני והעסקי.

הגישור, אף כי בתצורתו החדשה קיים רק ארבעה עשורים, ובארץ רק כארבע שנים, הרי במהותו הוא משקף, לדעתי, את רוח הרמב"ם בהלכות סנהדרין (כ"ב, ד): "וכל בית דין שעושין פשרה תמיד – הרי זה משובח, ועליו נאמר: 'משפט שלום שפטו בשעריכם' (זכריה ח, ט"ז). אי זהו משפט שיש עמו שלום? הוי אומר: זה ביצוע". דומה כי זהו העיקרון המוסרי המנחה של הנביא זכריה: "האמת והשלום אהבו"(ח, י"ט).

אישית, התוודעתי לגישור והשתלמתי במסגרת מרכז 'גבים' לגישור, אותו מנהל, בתבונה בחן ובמקצועיות רבה, עמרי גפן. לאחרונה חבר אליו הרב ציון ויצמן, מכוכב יעקב, כשהוא מוביל מהלך של הכנסת הגישור לציבור הדתי, תוך שהוא רואה בו כלי יעיל ליישוב סכסוכים בהסכמה בהקשר הקהילתי ובהקשר הבית-ספרי.

השארת תגובה